בשנים האחרונות ישנו רנסנס תרבותי מפעים של מיזמים חינוכיים ותרבותיים החושפים את החברה הישראלית למורשתם של חכמי וחכמות ספרד והמזרח. מיזמים אלו מביאים לקדמת הבמה את הגותם, את מנהיגותם ואת דרכי חייהם במגוון רחב של פלטפורמות דיגיטליות ופדגוגיות. דמותם של חכמים וחכמות הייתה ועודנה מרכזית בחיי הקהילה והפרט.
יהודי ארצות האסלאם הבלקן צאצאי מגורשי ספרד ומזרח אסיה כונסו כולם לישראל כהגירה, וכקולקטיב שבא לשרת צרכים של חלוצי הארץ. יש מן המנהיגים שהגדירו אותם כפרולטריון העתידי. הם נותבו ללא היסטוריה אל הספר הישראלי ובכך נושלו פעמיים. כפי שהגדרתי זאת בעבר: ההדרה מן הסֶפר, והניתוב אל הספַר.
תקציר חזון והמלצות הוועדה שעסקה בנושא בכנס הראשון מובא כאן בפניכם על מנת לתת רקע חשוב לעקרונות המנחים ולעשייה המתמשכת בתחום. לצידם הוספנו רשימה של פרופ’ מאיר בוזגלו המתמצת את עקרונות החינוך המסורתי.
באוקטובר 2021 התקיים כנס ירושלים למסורתיות הראשון. בהמשך לו, עלה במכון בן- צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הצורך להעמיק במושג המסורתיות מהיבטים שונים. מתוך צורך זה נולדה היוזמה לקיים סדרה בת שמונה מפגשים, בחודשים שבין הכנס הראשון לשני. את הסדרה יזם ד”ר נדב ש’ ברמן והא גם ריכז את המפגשים. לפניכם תיאור תמציתי של התכנים שעלו בשמונת המפגשים שהתקיימו במכון בן-צבי באביב-קיץ תשפ”ב.
אנו רואים את הדיון בהגדרת המסורתיות וערכיה כשיחה דינמית ומתמשכת. בהמשך לעבודת קבוצת המחקר שפעלה במסגרת כנס 2021 נעשה המשך דיון על עקרונות המסורתיות יחד עם וועדה שעסקה בשאלת המסורתיות בעם היהודי ובפרט בקהילות בארה”ב. העקרונות המוצגים כאן משקפים את הדיון הדינמי שנעשה השנה על בסיס המסד שהונח בכנס 2021.
