בשנים האחרונות ישנו רנסנס תרבותי מפעים של מיזמים חינוכיים ותרבותיים החושפים את החברה הישראלית למורשתם של חכמי וחכמות ספרד והמזרח. מיזמים אלו מביאים לקדמת הבמה את הגותם, את מנהיגותם ואת דרכי חייהם במגוון רחב של פלטפורמות דיגיטליות ופדגוגיות. דמותם של חכמים וחכמות הייתה ועודנה מרכזית בחיי הקהילה והפרט. כמי שעמדו בצמתי חיים משמעותיים בחיי הקהילה היהודית, פסיקותיהם, הגותם ודרכי חייהם הם מעיין נובע לחברה הישראלית. יוזמות אלו מעידות על שינויים חברתיים של החברה הישראלית, על הצורך לעסוק ולהעמיק בזהות היהודית ובחיבור למורשת אבות ואימהות. במושב השנה מתארחים נציגים ויוזמים של שלושה ממיזמים אלו: ‘חכימא׳, ‘בת המזרח׳ ו’החכם היומי’ לשוחח על הפוטנציאל ועל התרומה החינוכית והחברתית שלהם ובפרט על מענה שהם נותנים לשאלות אקטואליות דרך נקודת מבט היסטורית בחיבור בין מסורת ומורשת למודרנה.
בת המזרח
נשים פורצות דרך בקהילות יהדות ספרד והמזרח הוא פרויקט המבקש להשיב לתודעה ולהיסטוריה את קולן של נשים יוצרות, כותבות ומנהיגות. לאורך הדורות היו נשים שהצליחו לפרוץ את החסמים של הדרה מחינוך והשכלה, והיו לתלמידות חכמים, מנהיגות ונשות מעשה, יוצרות וכותבות. אלא שהן נדחקו ממרחב התרבות הכתובה של המסורת היהודית, והן ממתינות שנגאל אותן מן השכחה ומן השוליות שנכפתה עליהן.
אסופת “בת המזרח” מאירה את סיפורן של שש נשים יהודיות פורצות דרך מקהילות יהדות ספרד והמזרח, ממרוקו במערב ועד כורדיסטאן במזרח – מן המאה ה- 17ועד המאה ה-.20 לצד סיפורן של הנשים, רקע נרחב על הקהילה והתקופה, וכן הצעות למערכי לימוד. בת המזרח הוא פרויקט משותף ל”ערבות – נשים מחברות מסורת” ולכי”ח – כל ישראל חברים.
ערבות – נשים מחברות מסורת הוא בית מדרש יוצר לנשים מכל רצף הזהויות, העוסק במפגש שבין מסורת, פמיניזם וצדק חברתי. אנו לומדות מן המסורת הספרדית מזרחית – זו שבכתב וזו שבעל פה – מפרספקטיבה נשית, מתוך רצון לחזק את הקול הנשי-ספרדי ככוח מעצב במרחב היהודי. אנו מבקשות לגבש פמיניזם מסורתי, המחבר בין תורת הנצח לשינויי העיתים והזמנים, לשם השפעה על סוגיות השעה מתוך עוצמתה של המסורת.
במסגרת ערבות מתקיימות מספר תוכניות:
1. בית מדרש ערבות – החממה שלנו למחשבה ולמעשה, שבה עמיתות בית המדרש מנסחת את קולה של תורת האם שלא זכתה להישמע.
2. מטקסות – מחדשות את שפת הטקס בקהילה, לשם שיקום הרצף הבין-דורי ולחיזוק הסולידריות בקהילה.
3. מורות צדק – הכשרה הלכתית המבקשת להכניס נשים ושיח נשי למרחב ההלכתי, בשיתוף ‘תורה ואהבה’ בהובלת הרב חיים עובדיה.
חכימא
אין כמו סיפור טוב בחיים. ואנחנו בחכימא מבקשים לספר לכם סיפורים טובים.
אנחנו אוהבים את מעשיית החכמים הספרדית-מזרחית כי היא מיוחדת במינה. היא מלאת חכמה ונטועה בחיים. יש בה חום אנושי, עומק וקלילות ועולם ערכי עשיר ופתוח. היא מבקשת ליצור עולם רוחני שקרוב מאוד להוויות היום-יום שלנו. למרות שיש לסיפורים אלה עושר רב – לצערנו לא רבים מכירים אותם. הסיפורים עברו מפה לאוזן, או שהם נחבאים בתוך ספרים נדירים. אולם עד היום לא היה ניסיון משמעותי לאסוף את הסיפורים למקום אחד ולהנגיש אותם לחברה הישראלית.
הסיפורים שאספנו עוסקים במשפחה, בקהילה, בערבות הדדית, בצדק וצדקה, בתפילה ובחגים. הסיפורים מנכיחים את הרוח הספרדית-המזרחית המתונה. לצד הסיפורים, כולל המיזם גם מאמרים סרטים, איורים, ופיוטים ואנו תקווה שנצליח במעט לתקן עיוות של דורות ולהנגיש בצורה חדשנית וקלה את אוצרותיה של התרבות היהודית- מזרחית.
ראשת המיזם – שרה ב”ק
עורך ראשי – ד”ר חזי כהן
החכם היומי
אגר מידע דיגיטלי של סיפורי חיים ומקורות מונגשים של חכמי ישראל.
מאגר המידע הדיגיטלי, ‘החכם היומי’ מבית ‘כל ישראל חברים,’ יוצר חיבורים למסורת יהדות ספרד. במאגר המידע נאספו מאות סיפורי חיים, והונגשו אלפי מקורות מתוך כתביהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, בעיקר חכמי הספרדים וארצות האסלאם. חלק מן המקורות מועתקים מכתבי יד או שהודפסו בהוצאות ישנות, ואינם נגישים לציבור הרחב.
‘החכם היומי’ פותח צוהר אל עולמם של חכמי ישראל בכל מקום מושבותיהם, ובפרט חכמי הספרדים וארצות האסלאם; בונה מחדש את אבני הזיכרון שהתפזרו, ומשיב את נכסי המורשת של כלל קהילות ישראל, בצורה נגישה ועדכנית, אל הציבור הרחב בישראל.
מדי יום, עולה באתר האינטרנט ‘החכם היומי,’ דף לימוד, ובו מבחר מקורות, מכתביו שלאחד מחכמי ישראל, שזה יום פטירתו, בחינת ‘דובב שפתי ישנים.’ המקורות עוסקים בערכי אהבת ישראל, בצדקה, בגאולת ישראל, בלימוד תורה, במנהג, במסורת אבות ובעניינים שבין ישראל לעמים.
דף הלימוד היומי עולה ברשתות חברתיות, מופץ חינם לאלפי מנויים, ומשודר כפינה שבועית לקראת שבת בתוכנית הרדיו של קובי אוז ברשת ב.’ במאגר המידע באתר אפשר לעיין באלפי מקורות מונגשים, ולהוריד חוברות לימוד, כרזות וסרטונים. האתר הוא תשתית תוכנית לפיתוח מוצרים חינוכיים, ומשאב של כלל העם היהודי.
תוכנית פסקול של תרבות יהודית ישראלית
השירה והפיוט במערכת החינוך מגן הילדים ועד התיכון.
במסורת היהודית יש מקום מרכזי לניגון בתהליך הלמידה של טקסטים שונים.באופן הזה לומדים אלפי שנים את האלף-בית בניגון, את התורה והנביאים עם טעמי מקרא ואת המשנה והגמרא בניגון לימוד ועוד. חווית השירה יוצרת חיבור עמוק של אדם לעצמו, לתרבותו, לקהילתו ולשורשיו, תמצית של זיכרון חי המחבר דורות הקודמים עם זמן הווה ועם הדורות הבאים. השירה היא גם שער בלתי אמצעי אל שכבות העומק של התרבות היהודית-ישראלית והאוניברסלית. השירה והניגון מעשירים את התרבות הבית ספרית ונותנים חיים ומשמעות רחבה לטקסט הנלמד בתחומי דעת שונים.
אנו מבקשים להוביל את הנחלת עולם השירה והפיוט לכלל מערכת בישראל מגן הילדים ועד התיכון, כמרכיב חי, רלוונטי, רב קולי, מחבר ומשקף את הזהות והתרבות היהודית ישראלית. הנחלת השירה והפיוט תרחיב את העשייה החינוכית ותעמיק את המכנה המשותף של בני העם היהודי בישראל ובתפוצות. אנו מבקשים לעדכן את פס הקול היהודי-ישראלי ולמזג לתוכו את העושר התרבותי של כלל מסורות ישראל, בדגש על תרבותן של קהילות ישראל בארצות האסלאם שהייתה פחות מוכרת למערכת החינוך וזאת לצד ערכים אוניברסליים.
בשנים האחרונות פותחו בשיתוף משרד החינוך, “הזמנה לפיוט מבית עמותת סנונית” ושותפים נוספים תוכניות שונות בתחום השירה והפיוט ובראשן “שירים ושורשים” (שיתוף פעולה של הפיקוח על הוראת המוסיקה ואגף מורשת במשרד החינוך, כל ישראל חברים ו׳הזמנה לפיוט׳ מבית עמותת ׳סנונית׳) ו”בואי לגני” (החמ”ד, המזכירות הפדגוגית והפיקוח על המוסיקה, “הזמנה לפיוט” ויד בן צבי) בחינוך הקדם יסודי. בנוסף פותחה התוכנית “שיר של יום” בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים. במקביל הלך ונבנה שיח בין תחומי הממקם את השירה כמרכיב משמעותי ובין תחומי אשר השותפים העיקריים בו הם תחומי הרוח – מורשת (תרבות יהודית ישראלית ועוד) ומוסיקה. לתוכניות ערך מוסף מוכח בהעשרת החוויה החינוכית, החברתית והתרבותית בבתי הספר תוך חיבור לקהילה. את העקרונות הללו ניתן להרחיב ולהתאים גם למגזרים נוספים בחברה הישראלית.
על בסיס הניסיון שהצטבר, “הזמנה לפיוט” מבקשת להוביל יחד עם משרד החינוך ושותפים נוספים בניית תוכנית מקיפה להטמעת עקרונות פס הקול היהודי במרחב החינוכי במגוון של מסלולים ואפשרויות.
אנו נמצאים בנקודת זמן ייחודית בהיסטוריה של העם היהודי. מסורות עתיקות נעלמות ומותירות אחריהן חלל ריק. במקביל, בחברה הישראלית ובעם היהודי כולו מתעורר צורך בשפה שורשית שתחבר יחידים וקהילות למכנה משותף יהודי-ישראלי רב-קולי ורחב, ובה בעת תהיה רלוונטית גם לתקופה בת זמננו. חיבור לשורשים ולערכים זקוק לממד חווייתי ובלתי אמצעי. רבים בישראל גיבשו את זהותם באמצעות שירה משותפת: ‘ירושלים של זהב’ חיבר אותנו אל בירת ישראל, ‘אדון עולם’ לאמונה המשותפת, ‘ולס להגנת הטבע’ לימד אותנו את חשיבות שמירת הסביבה ו’שיר הרעות’ עיצב את חוויית השותפות בצבא. עולם הפיוט, התפילה והשירה היהודי-ישראלי שזוכה דווקא בימים אלו לפריחה, יכול להיות כלי עוצמתי לביסוסם של השורשים והערכים היהודיים-ישראליים. בכוחן של המילים ושל המנגינות להשפיע על תלמידים ואנשי חינוך ולסייע להם במציאת מכנה מאחד ומלכד.
זוהי שעת כושר להנחיל לתלמידים בעם היהודי בישראל ובתפוצות חיבור לשורשים מגוונים וערכים מאחדים, באופן שיותיר חותם משמעותי על הדורות הבאים באמצעות פסקול מוסיקלי מחבר.
