En

עקרונות המסורתיות

קווים להגדרת מסורתיות

אנו רואים את הדיון בהגדרת המסורתיות  וערכיה כשיחה דינמית ומתמשכת. בהמשך לעבודת קבוצת המחקר שפעלה במסגרת כנס 2021 נעשה המשך דיון על עקרונות המסורתיות יחד עם וועדה שעסקה בשאלת המסורתיות בעם היהודי ובפרט בקהילות בארה”ב. העקרונות המוצגים כאן משקפים את הדיון הדינמי שנעשה השנה על בסיס המסד שהונח בכנס 2021.

1. מסורתיות  – עבר הווה עתיד
המסורתיות היהודית היא תופעה מגוונת ורבת פנים, שיש בה ממדים אישיים, חברתיים וכלל אנושיים כאחד, הנפרשים בין עבר, הווה ועתיד. היא התפתחה והתממשה לאורך הדורות בתפוצות ישראל השונות, אך באופן עקבי, התפתחה במיוחד בקהילות היהודיות הספרדיות, וקנתה שם מאפיינים ייחודיים.

2. על זרם
המסורתיות אינה משתייכת לזרם מסוים, ואינה מתיימרת לייצר זרם חדש. היא איננה שוללת זהויות יהודיות רווחות דוגמת ‘אורתודוכסי’, ‘קונסרבטיבי’, ‘אולטרה אורתודוכס’. אדרבא, היא מבקשת להניח מצע משותף, וליצור ביניהן זיקות שאינן רק של יריבות, שונות ומחלוקת, אלא גם של שפה משותפת, ערבות ושותפות. אשר על כן, יכול אדם להיות אורתודוכסי, קונסרבטיבי או לא להשתייך לאף זרם, ויחד עם זאת להכיר בערך המסורתיות. זאת, מכוח ההכרה בזיקות העמוקות שבינו לבין שותפיו לגורל ולייעוד היהודי, ומתוך יחסי הסולידריות והאחווה שמתכוננים ונוצרים מכוחם של אלו.

3. מחויבות למשפחה, הורים ולמסורת הדורות
המסורתיות רואה ערך במסורת שנמסרה לנו על ידי אבותינו ואמותינו, וסבורה כי חיים יהודיים משמעותיים לא יכולים להיות מנותקים ממסורת הדורות, גם אם אופני וכיווני ההשפעה של העבר על ההווה והעתיד יכולים להיות נתונים במחלוקת, ולהיות פתוחים לפירושים שונים ומגוונים. המסורתיות מציעה ליהודים הזדמנות להתחבר לשורשיהם בסביבה מכילה, ידידותית וחיובית.

4. ערך היחד
גם בהקשר החברתי המסורתיות דוגלת בהקשבה, שילוב והכלה. היא משתדלת להימנע מסילוק או הדרה של יחידים או קבוצות. המסורתיות מבקשת את הנתיב דרכו יורחבו מעגלי הזיקה והשייכות, והיא נמנעת משיפוטיות וביקורתיות כלפי זהויות ועמדות שונות של אלו המבקשים לחסות תחת כנפיה. ערך היחד הינו עקרון מכונן שאינו נובע מפשרה אלא לכתחילה.

5. מגוון תרבותי
המסורתיות דוגלת בעושר תרבותי, רוחני רב גוני המגיע ממגוון קהילות ישראל ומרחיב את עולם הרוח, התפילה והטקס, השירה והמוסיקה, בבית ובקהילה.

6. מסורת ומודרנה
המסורת איננה רק בעלת ערך כשלעצמה, אלא גם מהווה מצע הכרחי לחידוש וליצירה ומחוברת למודרנה. בלי בסיס ערכי־נורמטיבי כלשהו, אין ולא תיתכן חדשנות של ממש. המסורת היהודית, שבה יש תפיסת מחלוקת עשירה, היא משאב חיוני ביכולת של המסורתיות לקיים שיח עם שכנות קרובות ורחוקות בתוך עולם הזהויות היהודי, ומתוך כך גם עם העולם שמחוצה לו. מגמת העל היא לשמור ככל האפשר על זיקתה של הקהילה אל המסורת, ולצורך כך יש לפתח יצירתיות, כפי שנהגו חכמי ספרד, בבואם לשמור על ערכי התורה תוך יצירת פתיחות למודרנה.

7. ערכים מרכזיים
מבחינה תכנית, ישנם ערכים, אמונות, מעשים ומוסדות חברתיים שיש להם חשיבות מיוחדת בתפיסת העולם ובאורחות החיים של הציבור המסורתי, וביניהם: שבת ומועדי השנה, משפחה, כשרות, לימוד תורה, סולידריות חברתית ורדיפת צדק, בית הכנסת ותפילה. הרשימה הזו עצמה, מה שכלול בה ומה שנשמט ממנה, היא דינמית ואף עשויה להיות שנויה במחלוקת.

8. תורת חיים
ככלל, המסורתיות נוטה להסתייג מדירוגים היררכיים קשיחים, כלומר מהעמדת כל ה’יהדות’ על רגל אחת או יותר, חשובות ככל שתהיינה. אדרבה, מקורות יהודיים רבים מציעים עקרונות יסוד שונים (בבחינת “אלו ואלו דברי אלוהים חיים”), שלא ניתן ליצור ביניהם תיעדוף חד ובלתי רגיש לנסיבות. כמו כן, המסורתיות רואה חשיבות בהנגשת התורה לכל הקהילה ולא רק לקבוצת לומדים.

9. הלכה
המסורתיות מבקשת שלא להעמיד את היהדות על ההלכה בלבד, היא דוגלת באיזון והרמוניה בין דרישות התורה לדרישות החיים. המסורתיות מדגישה את הנאמנות להלכה לצד המתינות, חיבור בין האידיאל ההלכתי לבין החשיבות של שמירה על קהילה מלוכדת. ההלכה היא מעמודי התווך של הדת היהודית, והיא עצמה ניתנת למימוש באופנים שונים, אך היהדות ומורשתה ניצבות על עמודי תווך נוספים היונקים מה’אגדה’ ומעקרון היסוד “דרך ארץ קדמה לתורה,” ובהם שכל ישר ותפיסה אנושית, רוחנית ותרבותית עשירה ורחבה. חכמים ומנהיגי קהילות ובפרט החכמים הספרדים התייחסו בפסיקתם למצבו האישי של הפרט, ולהשלכות הפסיקה על הקהילה כולה. הם הכירו את האדם ואת כאבו, היו מעורבים בקהילתם, נתנו מקום לקהילה ולמנהגיה בעת פסיקתם, ופעלו מתוך ראייה מלאת חום ואהבה כלפי החברה.

10. מסורתיות ואוניברסליות
המסורתיות היהודית פתוחה כלפי מסורות אנושיות באשר הן, תוך שהיא מכירה לא רק בדמיון בינה לבינן, אלא גם בהבדלים שביניהן. הבדלים אלה מציבים לעיתים קרובות אתגרי שיח משמעותיים, כלפיהם היא מבקשת להיענות בשיח המאופיין ב’עמוד שדרה’ זהותי לצד פתיחות, הקשבה, ונכונות לתהליך מתמשך של צמיחה והתפתחות. התפיסה המסורתית דוגלת בחיבור לתרבות ולהשכלה כללית ומעריכה את הלימודים הכלליים לצד לימוד היהדות מתוך רצון ללמוד ולהתפתח, ואינה רואה ערך בהחמרה ובדלנות.

11. ארץ ישראל, ציונות ומדינת ישראל
המסורת היהודית מחוברת בקשר הדוק לארץ ישראל, לשפה העברית, לעם ישראל, ולעם היהודי בכללותו. היא כוללת בתוכה את התפיסה הציונית הרואה בארץ ישראל את בסיס העם היהודי, יחד עם חיבור עמוק בין יהודי כל העולם, ועידוד פיתוח היצירה והתרבות בכל מקום בו ישנם יהודים. כפי שהתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי שאבו השראה אלה מאלה ושניהם מהווים חלק מהותי בארון הספרים היהודי, כך גם היום רואה המסורתיות חשיבות להפרייה הדדית בין הקהילות השונות.

12. צדק חברתי ותיקון עולם
המסורתיות מעודדת סולידריות קהילתית, ערבות הדדית, דאגה לחלשים, השתייכות לכלל, ומחויבות קהילתית לעשיית צדק כנגד העוולות השונות. המסורת היהודית סימנה יסודות חשובים של מוסר שהיו חדשניים והיוו ‘אור לגויים’. תורה זו מהווה לנו מצפן עד היום בדרישה לצדק חברתי. נוכחות ה’ באה לידי ביטוי במחויבות של האדם כלפי כלל ישראל, ובמחויבות בין אדם לחברו. שכן עלינו לקיים את “הישר והטוב בעיני ה'”.

דילוג לתוכן